✕
פתח תקווה לפעמים מקום מורכב לחיות בו
שמעתי סיפורים שבמקום שבו נולדתי
יש אנשים לא מכובדים
Мне повезло, что я их Рядом не встретила
ואי אפשר לקחת את החינוך שבו גדלתי
בובות מעץ בניתי אחרי מיליון פעם ששברתי
יש לי עור של פיל מכל שכבה שאז עטפתי
למדתי להילחם ואת עצמי אספתי
הלב שלי חרסינה
אני
אף פעם לא הייתי בלרינה
לימדו
אותי תמיד לחשוב קדימה
הכל הגיע לי מאמא
כי נמאס לי שאמרו לי מה להיות או להיות
אני צעקתי על כל מי שבא לי אוטומטי
זה מה שיצא לי
לפני שעוד הבנתי
איך בסוף אני למדתי לעוף הכי רחוק
למקום שבו יהיה לי נוח בלי כל השטויות
זה לא נורמלי
עד שזה קרה לי
לפעמים זה בא לי טוב, 30 זה לא הסוף
מסבירים לי איך לחיות איך לשבור את הקירות
תמיד הרגשתי עוף מוזר, זה לא מוזר, זה מיותר
לחשוב אחרת, בלי לדאוג מהמחר
היו שנים פאקינג רעות
שהסתובבתי עם תחושה מוזרה ברחובות
כי כמה חברות נתנו לי תחושה שאני לא מסוגלת להיות
אבל מה שהן בעצם לא יודעות עד היום שגם אם הדפיקות בחזה לא נגמרות
אני לא אתן לשום דבר לקרוע את הקשר שבניתי עם עצמי כל הלילות
הלב שלי חרסינה
אני
אף פעם לא הייתי בלרינה
לימדו
אותי תמיד לחשוב קדימה
הכל הגיע לי מאמא
כי נמאס לי שאמרו לי מה להיות או להיות
אני צעקתי על כל מי שבא לי אוטומטי
זה מה שיצא לי
לפני שעוד הבנתי
איך בסוף אני למדתי לעוף הכי רחוק
למקום שבו יהיה לי נוח בלי כל השטויות
זה לא נורמלי
עד שזה קרה לי
כל החרדות, הכישלונות
העליות, ההצלחות
הפתרונות, הירידות
הכל הגיע לי
כדי להבין כמה אני
חזקה
Всё досталось мне от мамы
Moshe KayeКоментарі
מילים ולחן: סטלה מושאילוב